ברצוננו להודות לך על הטקס שערכת עבורנו.  הוא היה מאד מרגש ומשמעותי.
ראוי לציין שלא מעט מן האורחים ציינו בפנינו שהיה טקס מעולה ומספר מהם אף ביקשו את מספר הטלפון שלך.

אז החלטנו להתחתן. אחרי שסגרנו איפה ומתי, ואפילו ההורים היו מרוצים, פתאום הבנו שבעצם השאלה איך מתחתנים היא השאלה החשובה והמורכבת באמת. כאן התחילו חודשים רבים של התדיינויות. לזה חשובה המסורת, לזו חשובה השוויוניות. השאלה למה לא רבנות, אגב, תישאל פעמים רבות מעל שולחנות סדר פסח ומסביב למנגל של יום העצמאות, והיא שאלה מורכבת, אבל התשובה מבחינתנו הייתה חד-משמעית, וכפי שאתה נוהג להזכיר, "הצבענו בטבעת". 
 

ואז הגענו אליך. לא כל-כך זוכרים איך עלה השם שלך. גוגל קצר הבהיר לנו שעולם הערכים שלנו דומה. זה הספיק כדי להביא אותנו לפגישה איתך. אחר כך כבר לא התלבטנו יותר. הבנו שהחופה שלנו תגלם בדיוק את השילוב שחיפשנו, בין שוויוניות ומסורת. למדנו שיש מספר אלמנטים בסיסיים שחייבים להיות בחופה היהודית המסורתית, ויחד עם זאת החלטנו ביחד שאלמנטים אחרים יותאמו לרוח הזמן ולתפיסות העולם שלנו. כל חלק וחלק מהטקס היה פרי בחירה חופשית ומשותפת שלנו איתך.
 

על החופה קשה לי לספר (סליחה, כל כך התרגשתי שאני לא זוכרת ממנה הרבה), אבל החיוכים והדמעות שמשתקפים בתמונות מעידים שהיה מרגש.
 

אחר כך, כשסיפרנו על החופה שלנו, הרבה גבות הורמו. מסתבר שמי שלא שותף מראש לא ידע שזו הייתה חתונה קונסרבטיבית ולא אורתודוכסית ומבחינתנו זה בדיוק היופי שבטקס שבנית. התחתנו כפי שהתחתנו ההורים והסבים שלנו, בלי לוותר על המסורת היהודית ששייכת גם לנו. יחד עם זאת, לא התפשרנו על מה שחשוב לנו, על זכות הבחירה שלנו להתחתן כפי שאנו רוצים ומאמינים. את השם שלך אנחנו מזכירים לכל זוג שמתלבט איך להתחתן. תודה לך, הרב בנדל, על שהיית חלק מרכזי מהיום החשוב שלנו ועל שעזרת לנו לחגוג אותו כפי שרצינו.